אחד הנושאים השנויים במחלוקת הוא פוטנציאל ההתמכרות של מריחואנה (קנאביס). חלק גדול מן הציבור הרחב מאמין כי למי שמעשן מריחואנה, יש סיכוי אפסי או קטן מאוד להתמכר. חלק טוענים שרק לאחר שימוש ארוך מאוד וקבוע וניתן להתמכר למריחואנה. אחד הטיעונים בעד לגליזציה או אי הפללה של מריחואנה הוא שאדם הצורך אותה, יכול להפסיק מתי שהוא רוצה. טיעון נוסף הוא שלאלכוהול או לסיגריות, יש פוטנציאל ממכר יותר, ולכן אין שום סיבה לא להפוך את המריחואנה לחוקית. ומה אנשי הרפואה אומרים? דוקטור אלעד לאור מסביר:
"ממחקרים בבעלי חיים, ניתן ללמוד שהם מפתחים סבילות לשימוש קבוע במריחואנה (לחומר הפעיל של מריחואנה הנקרא THC). ניתן ללמוד ממחקרים אלה, כי החומרים הקיימים במריחואנה גורמים להפעלה של מערכות מסוימות במוח, אשר מופעלות גם על ידי אלכוהול, קוקאין וחומרים אופיאטים. מעשנים כבדים של מריחואנה מפתחים סבילות להשפעות שלה, וחלק מהם מדווחים על תסמיני גמילה, כאשר הם מנסים להפסיק את השימוש בצורה פתאומית. הדיווחים מציינים כי תלות במריחואנה מתרחשת בעיקר אצל משתמשים כבדים", אומר ד"ר אלעד לאור.
דוקטור לאור ממשיך ומוסיף כי "מתוך מחקרים אפידמיולוגים, ניתן לראות כי באוסטרליה, קנדה וארה"ב, שימוש קבוע במריחואנה הוא השלישי בשכיחותו לאחר שימוש באלכוהול וטבק. ניתן לראות, כי שימוש במריחואנה גורם לפיתוח תלות והתמכרות, אולם באחוזים יחסית נמוכים בהשוואה לחומרים אחרים. יש סיכון של 4-8% לפתח תלות במריחואנה במהלך החיים הבוגרים. מתוך מחקרים אלה, ניתן לראות כי הסיכון לפתח תלות אצל משתמשי מריחואנה הוא כ-9%. כלומר, הסיכון לפתח תלות עולה אצל אנשים שמשמשים קבוע במריחואנה ואחד מתוך 10 אנשים בממוצע יפתחו תלות והתמכרות. פוטנציאל ההתמכרות תלוי גם בגיל שבו מתחילים לעשן. אם מישהו התחיל להשתמש במריחואנה בגילאי העשרה, אז הסיכון עולה והופך להיות 1 מתוך 6".
Leave a Reply